האם אתם מכירים את קלף "ההבנה" בטארות של אושו? הציפור המצוירת בקלף מסתכלת החוצה מתוך מה שנראה ככלוב, כלוב שהסורגים בו הם אשליה, דלתו פתוחה, ואז מגיעה ההבנה - שהכלוב היה פתוח תמיד ושהשמיים היו שם תמיד עבורה כדי שתחקור אותם, היא רק צריכה להסכים לפרוש כנפיים ולעוף מחוץ לכלוב.
הכלוב הזה הוא מטפורה לכלוב שאנו יצרנו לעצמנו בתודעה שלנו, כלוב שבחרנו להיצמד אליו, כלוב שבנוי מהפרדיגמות שהגדרנו לעצמנו, מפחדים ומאמונות מגבילות שאימצנו וכל אילו מונעים מאיתנו לפרוץ ולנוע מחוץ לכלוב ולעבור לתודעת חופש, הטומנת בה את ההבנה שאנו כבני אדם נוטלים לעצמנו את החופש לבחור אם להישאר בכלוב או לצאת ממנו לחופשי.
התודעה, הכל שם, שם נמצאת העבדות ומשם מתחיל החופש.
שם מתחיל החופש לבחור בין לחיות מתוך אמונה גדולה בעצמנו, בכישורינו, כישרונותינו ובמי שאנו ולנוע לעבר אפשרויות ומרחבים בהם השמיים הם הגבול, לבין לתת לפחדים לנהל אותנו ולהשאיר אותנו בתוך גבולות עולמנו הצר.
שם מתחיל החופש לבחור מי אנחנו רוצים להיות בהתייחסות לחיינו. לבחור מתוך איזה הלך-רוח אנו רוצים לפעול בחיינו.
שם מתחיל החופש לבחור מתוך איזו עמדה אנו חיים את חיינו, האם מתוך עמדה של קורבן או ממקום של אחריות על בחירותינו, האם מתוך תודעה של עבד או מתוך תודעה של בעל רצון חופשי.
שם מתחיל החופש לבחור לחיות בכל נקודת זמן, בהקשבה אמיתית ואמיצה לקול הפנימי שבתוכנו, לאינטואיציה, "לבטן" או לחילופין להקשיב ל'שדונים' שלנו, לשיחות הפנימיות שלנו המטילות בנו ספק והורגות אפשרויות.
שם מתחיל החופש לבחור ב- חופש!
זכרו, כל בחירה שלנו היא בעצם ה"משקפיים" שדרכם אנו מתבוננים בעולם, אין לנו שליטה על כל מה שקורה אבל יש לנו את החופש לבחור את ההתנהלות שלנו בעולם מול מה שקורה: המחשבות שלנו, הרגשות שלנו, דפוסי ההתנהגות שלנו, כמו דבריו של ז'ן פול סרטר: "החירות היא היכולת לבחור מה לעשות עם מה שנעשה לנו" ומתוך כך בחירה זו היא זו שלמעשה מעצבת את המציאות שבה אנו חיים.
לסיום, מזמינה אתכם לתרגיל קטן:
קחו דף, כתבו בכותרת שלו את השאלות הבאות –
מה זה חופש עבורי ?
איפה הייתי רוצה להיות יותר בחופש בחיים שלי ?
מה אני מוכן ל'שחרר' מחיי כדי לחיות יותר בתודעת חופש ?
במה או במי תלוי החופש שלי?
התבוננו על שאלות אילו מספר דקות ואז, התחילו לכתוב בצורה אינטואיטיבית כל מה שמתעורר אצלכם בעקבות שאלות אלו, לכתוב בלי לחשוב, בלי לתכנן, בלי לתקן, בלי לדאוג איך זה ייראה, בלי סימני פיסוק, בלי גבולות, לכתוב בחופש.
החופש בעצם כבר כאן, החופש הוא החופש הפנימי שעלינו רק להתחבר אליו, עכשיו!
כמו בשירו של יהודה פוליקר :
"זה הזמן, זה היום, זה הרגע
החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים!"