כל אחד מאיתנו מכיר לפחות אדם רוחני אחד, איש מקצוע רוחני, רבים מאיתנו נכחו בארוע רוחני, וקראו ספרים רוחניים. אנשים רוחניים מקיפים אותנו ומציעים לנו ממרכולתם הרוחנית, גם באמצעי התקשורת כבר ניתן לצפות בתוכניות רוחניות ולהפתעתנו – אפילו השכן מהבניין ממול כבר חזר מהודו והפך להיות רוחני.
המילה רוחניות הולכת ורוווחת מסביבנו והופכת להיות מושג שחוק. ואני חושבת לעצמי: כמה רוח מסביב
ושואלת את עצמי: "מי הוא ומהו האדם הרוחני? האם כמות הסדנאות בהם השתתף או כמות הספרים הרוחניים שקרא? סגנון הלבוש שלו? כמות הנרות שהוא מדליק? או אולי מספר החודשים בהם טייל במזרח?
בעיני להיות רוחני זה לא עוד ספר/סדנה/קורס, להיות רוחני זה לצאת למסע פנימה, לתוכינו . ולאו דווקא לטיול למזרח. רוחניות זו דרך חיים, היא התנהלות מתמשכת לעבר צמיחה והתפתחות ושיפור עצמי.
רוחניות היא חיים מתוך התבוננות מתמדת פנימה, שאלת שאלות. רוחניות היא התחברות והקשבה ללב, הקשבה אמיצה לבטן שלנו, היא לחיות בנוכחות , היא לשים כוונה 'לגדול' ולחיות ממקום של מודעות, תשומת לב, וחקירה פנימית.
רוחניות היא חיי יום יום שגרתיים בהם אנו מיישמים במציאות אהבה, טוב, נתינה ותשומת לב.
רוחניות נמדדת במעשים ובמידה שבה אנו יוצרים עולם טוב יותר למען הכלל.
אדם רוחני זה אדם הבא בטוב, המיטיב עם עצמו ועם הסובבים אותו.
אדם המתנהל מתוך הוויה של נוכחות, נדיבות ופתיחות לאחר.
להיות רוחני זה לחיות מתוך הידיעה שאין להתווכח עם המציאות. זה להבין שקיים משהו מעבר למציאות שאנו חיים ומכירים, זה לא לשאול : ' למה זה קרה לי?' , אלא לשאול : 'מה אני יכול ללמוד מזה?'.
אני מכירה מספר אנשים שמעולם לא השתתפו באף אחת מאותן סדנאות, ולא טיילו במזרח ובעיני הם אנשים הכי רוחניים שיש.
הם פשוט בני-אדם.
Comments