Search

אברא כדברא

''אברא כדברא'' מארמית: "אדבר ויהי כדבריי"

יצירה ובריאה מכוח האמירה.


כבר בספר בראשית אנו קוראים על מעשה בריאת העולם שנעשה באמצעות אמירות: "ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור" "ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה" . כבני אנוש, בניגוד ליצורים האחרים, קיבלנו את האפשרות להשתמש באותיות, מילים, משפטים, סימני פיסוק- בואו נעשה שימוש נבון במתנה זו, בואו נשתמש בכל אלו לטובתנו. המילים שאנו אומרים לעצמנו מעוררות מחשבות, רגשות ובעצם הן אלו שקובעות את ההתנהלות שלנו. למילים יש כוח עצום, וכדאי שננצל כוח זה לגדילה, לצמיחה, לקידום שלנו ושל האחרים בסביבתנו. תשומת לב למילה המדוברת מפינו, ויצירת מודעות לשפה, היא אחת מהדרכים היותר זמינות לחולל שינוי בחיינו.

המילים שאנו משתמשים מגדירות למעשה את גבולות התודעה שלנו, ולתוצאות האישיות שלנו יש קשר ישיר למרחב התודעה. כל מילה מדוברת כמוה כזריעת זרע בתודעה שלנו. כאנשים הנמצאים בתהליך צמיחה יש לנו מחויבות לזרוע זרעים איכותיים, זרעים שמצמיחים. זריעת מילים מרחיבות ומעצימות תצמיח מרחב של אפשרויות, שיתמכו בגדילה שלנו, ולנו לא נותר יהיה אלא לקצור את התוצאות בהתאם. מכאן שהתוצאות שלנו הן פונקציה של השיחות שלנו עם עצמנו. המילים משקפות את העולם הפנימי שלנו,

והן מעין הצהרה שלנו לעולם, על מי שאנחנו. בואו ונכבד אותן וכך גם נכבד את עצמנו.

"מילים זה כל מה שיש לי זה הוני, זה אוני וזה אני..."

שרה חוה אלברשטיין, בואו ונצטרף אליה ונאמץ כמה כללים:

- נחליף את המילה "בעיה" עם המילה "אתגר". - נחליף את המילה "צריך" עם המילה "בוחר". - נדבר בשפת ה "בעד" (להתמקד במה שיש) ולא "נגד" . - נצהיר "אני מתקשר ומדבר איתו", ולא "אנסה להתקשר ולהשיג אותו". - נשתמש ביותר סימני שאלה ופחות בסימני קריאה - זה מפתיע עד כמה זה פותח אפשרויות.


כדי להמחיש, לפניכם מספר דוגמאות:

  • "יש לי בעיה אני מרגישה צעירה": משפט כזה ששמעתי לאחרונה הוא משפט היוצר בעיה במקום שכלל אין בו בעיה, נהפוך הוא. כדאי שנשים לב לאופן שבו אנו מתנסחים, ככל שנדגיש את הטוב נזמן אלינו יותר ממנו - ראו האמירה מספרו של רבי נחמן מברסלב, "הכסא הריק": "אם שואלים אותך לשלומך ואתה אומר: 'שלומי רע', אלוהים אומר לך: 'זה רע? אני אראה לך מה זה רע', ואם אתה עונה: 'שלומי טוב', אלוהים אומר לך: 'זה טוב? אני אראה לך מה זה טוב'.

  • "נכון, הייתי מנהלת של קבוצה מצליחה אבל זה רק בזכות חברי הצוות זה לא ממש בזכותי". כל-כך הרבה פעמים אני נתקלת באותם לקוחות שמתעקשים לא להישאר ב-"יש", לא להישאר במקומות שבהם הם גדולים. אם הם כבר אומרים לעצמם מילים טובות הם מיד דואגים לסייג עם איזשהו "אבל", מנמיכים את עצמם כאילו קשורים אליהם חוטים שתמיד מושכים אחורה. ומה אם ירשו לעצמם לנתק את החוטים ולעוף?

  • "אני קטנה לידו". ולמה לא להגיד: 'כשאני נמצאת לידו יש בי מחשבות שמקטינות אותי' - מה שמאפשר להתבונן, לחקור ולהתייחס למחשבות שלי ומתוך זה לעשות שינוי.

  • "טוב, עם האהבה שלי לציור אני לא יכול לקנות במכולת" - מילים שלא משאירות מקום לאפשרות אחרת. ומה אם ננסח משפט כמו: 'מה יאפשר לי לצייר וגם להרוויח כסף מהכישרון שלי לציור?'- שאלה הפותחת ערנות להזדמנויות ואפשרויות לפעולה.

וכמו שכבר נאמר: מילים יש לשקול לא לספור.