עלון ספטמבר 2008
יהיה מה שיהיה, אני עוד אשנה ...
אולי בגלל ימי הקיץ הקוראים לנו לצאת לחופש, אולי בגלל השנה החדשה שבפתח, המביאה עימה מחשבות על התחדשות, או אולי בגלל שאנו בעידן חדש, עידן בו קיימת יותר לגיטימציה ללכת אחרי ליבנו, הקול הפנימי שלנו, ולאפשר לעצמנו חיים יותר הולמים למי שאנחנו ולמאוויים שלנו - ואולי בגלל כל אלו יחד - יותר ויותר אנשים סביבנו, כך פתאום, באמצע החיים (ולפעמים אפילו הרבה לפני זה...) עוצרים, מתבוננים, ומחליטים על שינוי בעולם העבודה...
לא על הלחם לבדו / קבוצת תיאטרון 'נא לגעת'
חוויה מרגשת מאין כמוה חווינו אני וילדי בעת הצפייה בהצגה 'לא על הלחם לבדו' המתקיימת במרכז 'נא לגעת' בנמל יפו.
הצגה שבה משתתפים אחד עשר שחקנים שכולם חירשים - עיוורים.
הצגה בה אנו נחשפים להזדמנות מופלאה ונוגעת ללב להכיר מעט את חוויות היום יום, התחושות התקוות והחלומות של אנשים המתנהלים בעולמנו בדממה מוחלטת ובחושך תמידי ...
את מלאכת הכתיבה של העלון החודשי אני בוחרת לעיתים לעשות מחוץ לסטודיו שלי. בוחרת לי בית קפה נחמד, מקבלת השראה מהסביבה וכותבת את הגיגי. התכנים כבר 'יושבים' לי בראש ואני מעלה אותם על הכתב תוך לגימה מכוס מיץ הגזר שלצידי, תוך צפייה בנעשה סביבי כשבמרחב ניתן לשמוע (שלא במתכוון...) קטעי שיחות מיושבי בית הקפה האחרים... ונהנית מהמוסיקה המתנגנת ברקע ומהרוח הקלילה המלטפת ומוסיפה את שלה...
רק ימים טובים, יעל