בנימה אישית...
אחד הדברים המוכרים לכולנו היא הנטייה הטבעית שיש לנו להגיב באופן אוטומטי על מצבים ואירועים הנקרים בחיינו.
לא תמיד התגובות האוטומטיות והמוכרות מקדמות אותנו למקום שאליו אנו רוצים להגיע, לא תמיד תגובות אילו הן ידידותיות לנו ומשרתות אותנו, לא תמיד הן מביאות אותנו להשגת המטרה שהצבנו לעצמנו.
זה נוח, זה מוכר אבל הן לא נבחרו משלל תגובות אפשריות.
זוכרים שפעם היו אומרים לנו לספור עד עשר ? הרעיון הוא לקחת את הזמן הזה ע"מ לאפשר לנו ל'אמן את שריר' הבחירה בתגובות שלנו, מאפשר לנו להרחיב את הפרספקטיבה.
במצבים כאילו אנו נתקלים כמעט בכל מקום בחיי היום יום שלנו, בכביש,במערכות יחסים עם הסובבים אותנו, בעבודה, בבית.
מרגע שלקחתי על עצמי החלטה מודעת 'לאמן את השריר' הזה שלי של בחירת תגובה שמשרתת אותי, מצאתי לעצמי בחודש האחרון מספר הזדמנויות לאימון על 'לקחת אויר' ולתת לעצמי לבחון אפשרויות תגובה אחרות מאילו המוכרות לי ולבחור תגובה שמשרתת גם אותי וגם את סביבתי.
במקרה אחד מצאתי עצמי בוחרת לא להתנצל באופן אוטומטי (אני אלופה בלקחת על עצמי אוטומטית כל אשמה המסתובבת בשטח... ), במקרה אחר מצאתי עצמי בוחרת לא לכעוס כשנזפו בי שלא בצדק...
כמו כן, כדי לצאת מההתנהלות האוטומטית שיניתי את המסלול הקבוע של ההליכה/ריצה וגיליתי הרבה דברים יפים וחדשים בדרך ...
זה לא קל, זה לא תמיד מצליח לי אבל זו יכולת שניתן לפתח וזה בעיקר מתגמל - תחושה שאני רוכשת יותר ויותר השפעה ושליטה על חיי, מה שמשפר את איכות החיים שלי ושל הסובבים אותי.
אז קחו אויר ... זה משנה אוירה...